מתוך העלון האחרון של היל"ה העמותה הישראלית לניתוח התנהגות

לקראת תשע"ב – הבה נעצור לרגע ונבדוק לאן פנינו מועדות

ד"ר איתן אלדר BCBA-D

יו"ר העמותה הישראלית לניתוח התנהגות

בימים אלה, כאשר מספרן של התכניות להכשרת מנתחי התנהגות הולך ועולה, ונוכחותם של מנתחי התנהגות מורגשת במסגרות רבות בישראל, טוב נעשה עם נקיים אתנחתא קלה לבחינת המצב. להלן כמה ציוני דרך:

• רק לפני כ – 20 שנה התכנס בישראל קומץ מנתחי התנהגות לדיון בדרכים לקידומו של תחום דעת זה. ניתוח יישומי של התנהגות לא היה מוכר בתקופה זו ורוב מקבלי ההחלטות בסביבה החינוכית והקלינית היו ספקניים ביותר לגבי פתיחת דלתותיהם למנתחי התנהגות. היום המצב שונה לחלוטין – רב הביקוש על ההיצע.
• במהלך השנים האחרונות התבססו מספר תכניות אקדמיות המכשירות מנתחי התנהגות, בהיקפים העומדים בדרישות הגוף המסמיך הבינלאומי. בנוסף, נפתחות מדי שנה תכניות להכשרת מטפלים התנהגותיים בהיקפים מוגבלים יותר. הכשרה מסיבית זו נובעת מדרישות השטח, וכך ניתן לומר שמספרם של מנתחי ההתנהגות עולה מדי שנה בכמה עשרות.
• עבודתם של רוב מנתחי ההתנהגות במגזרים ובאזורים שונים בארץ, זוכה להערכה רבה.
• משרדי ממשלה שונים (למשל, חינוך, בריאות) מכירים בתרומתם של מנתחי ההתנהגות למערכות שבאחריותם ומקדמים את אפשרויות העסקתם.

האם הגענו לשלווה ולנחלה?

ניתן להביט בסיפוק רב על ההיסטוריה הקצרה והמרשימה של ניתוח התנהגות בישראל. ואולם, הגידול המהיר והדרישה הרבה למנתחי התנהגות, מגבירים את אחריות העמותה והעושים במלאכה, להבטחת איכות ומקצועיות. לפיכך, אל לנו להיות שלווים או להתנחל במחוזות בהם אנו חשים "בבית". עלינו לפעול רבות כדי להבטיח את איכות עבודתנו. סיום מוצלח של תוכנית הכשרה ועמידה במבחנים אינם מבטיחים איכות או אתיקה מקצועית, ללא המשך מעקב מחד והשתלמות מאידך. אלה יהיו בין היעדים החשובים של העמותה בשנים הבאות.

מלאכת ה"שיווק" – טוב שתעשה בידי הצרכנים

נוכחותם של עשרות מנתחי התנהגות במערכות השונות השאירה עד כה רושם חיובי ביותר. הדבר בא לידי ביטוי בדרישה מוגברת של מקבלי החלטות, להגדיל את מספרם ואת היקף עבודתם של מנתחי התנהגות בארגונים שלהם. אסטרטגיה זו לוקה אולי בחיזוק דחוי, ואולם נראה שלצורך הטמעת התחום, רצויה להיות "רצים למרחקים ארוכים" (ועדיין ישנם מחזקים מידיים רבים לאורך כל הדרך). יישום הליכים המבוססים על איסוף נתונים תקף, מהימן ומתמשך, והכשרת הסביבה החינוכית כולה, מעבר לעבודה ישירה עם "הצרכנים כביכול" (ילדים, תלמידים) אורכים זמן ומלווים לא אחת בקשיים כאלה ואחרים בדרך. התחום "הטיפולי" מאופיין לעיתים בדרישה לשינוי מידי וקצר מועד, המדלג לא אחת על הצרכנים האמיתיים (הורים, מחנכים). דווקא כאן עלינו להדגיש את הכשרתם (שינוי התנהגותם) של אלה, אשר תסלול את הדרך לתפקוד מוצלח של ילדיהם, תלמידיהם. וכאשר תהליך זה מתרחש כהלכה, ההצלחה רבה וכך גם ההתנגדות להכחדה. או אז, נהיה עדים לתמיכה מעמיקה בניתוח התנהגות יעיל. ייתכן ונשמע פחות את האמירה, "ראשית נבצע הליך התנהגותי (שטחי) ולאחר מכן נעמיק בנבכי ההתנהגות, בגישות אחרות". זו ההצלחה אליה אנו שואפים, והיא שתבסס את תחום עיסוקנו כמוביל בתחום הערכי / חינוכי / קליני.

ניתוח יישומי של התנהגות והומניזם – חד הם

ניתוח יישומי של התנהגות (Applied Behavior analysis) הינו מדע המבוסס על איסוף נתונים מהימנים ומעקב מתמשך. התוצרים של עשייה אמפירית זו מהווים אבן בוחן לכל התערבות חינוכית ומראה דרך לקבלת החלטות דידקטיות וקליניות. כך ניתן לוודא שההליכים המיושמים, אכן מסייעים לשיפור באיכות החיים של המשתתפים בתוכנית. המונח הומניזם – פנים רבות לו. יש הגורסים כי פירושו מדגיש את מיקומו של הילד / האדם במרכז. עקרון זה אינו סותר בהכרח את הגישה ההתנהגותית ואולי ההיפך הוא הנכון. מרכזיות האדם אינה מחייבת את סיפוק צרכיו באופן מידי ללא כל קשר להקשר בו הוא מתפקד. מצב מעין זה עלול ליצור בלבול ואבדן דרך. ההומניזם בניתוח התנהגות מתמקד בהקניית יכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרי הסביבה, תוך הבטחת כבוד הדדי, תקשורת נאותה, ואיכות חיים לכל העושים במלאכה. זו תמציתו של ניתוח התנהגות איכותי.