חומסקי נגד סקינר: "העניין האמיתי"
התייחסות בסיסית ביותר לדיון ארוך השנים
בכל הקשור לחילוקי הדעות בין חומסקי לסקינר, עלינו להתמקד בשאלה מהי הגישה שעשויה לפתור בעיות חברתיות משמעותיות. לפני שנדון באופן השימוש בתיאוריה של סקינר, אנו צריכים להתייחס לרעיון של חומסקי המציג את השפה כדבר מולד. אם שפה אכן דבר מולד, איך נסביר אוכלוסיות קיימות, להן אין גישה לשפה מולדת, השאלה השניה והחשובה לא פחות, מה בתיאוריה של חומסקי עוזר לנו לפתור בעיה זו. העבודה של סקינר כוללת בתוכה טכנולוגיה בעזרתה ניתן ללמד אוכלוסיות ללא שפה מולדת – כיצד לדבר, מה שמדגיש שכאשר עלינו ללמד שפה אז יש מקום להתניה אופרנטית.
אוכלוסיות בעלות לקויות תקשורת, בעיקר אוטיזם, לומדות כיצד לדבר ואיך להרכיב משפט באמצעות התניה אופרנטית, דבר שמוכיח למבקריו של סקינר שהתיאוריות ההתנהגותיות אינן מתקיימות רק בשימוש "מעבדתי" אלא גם בחיי היום יום. התיאוריה של סקינר בנושא ה- Mand מציגה טכנולוגיה חזקה הגורמת לאנשים להעצים את יכולתם המילולית. השימוש במוטיבציה בהקשר ללמידת שפה אינו נתון למחלוקת – האם המילים הראשונות של ילדים הן אמא, אבא, בקבוק? התשובה לשאלה זו מנציחה את המשמעות של עקרונות ההתנהגות בלמידת שפה. חומסקי טוען כי סקינר פשטני מדי, הטענה שלי היא שהחשוב הוא לא מידת המורכבות של התיאוריה, אלא מה התיאוריה יכולה לעשות בשביל אנשים.

יעל שטרן הלוי
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותאור שני בבלשנות שימושית מאוניברסיטת יורק שבטורונטו, קנדה. נושא התיזה של התואר השני: "Augmentative Communication in Non- verbal Children with Autism: Comparing PECS and Sign Language".
עוסקת בתחום ה-ABA משנת 2001 ונמצאת בתהליך הסמכה (BCBA), כיום עובדת בתור יועצת ABA.
יעל מתעניינת שיפור מיומנות תקשורת אצל ילדים עם PDD בעזרת שימוש בעקרונות
Verbal Behavior
יעל עלתה ארצה בשנת 2011 מטורונטו, קנדה שם עבדה ב-Surrey Place Centre כיועצת ABA ואוטיזם

פרטי קשר:
ysternhalevy@gmail.com